החלטה בתיק תיק הוצל"פ 1709096048

1. ההלכות הבסיסיות העוסקות במימוש משכנתאות קובעות כדלקמן:

לנושה מובטח זכות מוכרת לגביית החוב באמצעות מימוש המשכנתא , כשזו  זכות עצמאית ומנותקת מהליכים אחרים המתנהלים לגבי אותו חוב במקביל. מימוש משכנתא כשעבוד קנייני הינו מסלול נפרד מהליכי הוצל"פ רגילים  [ראה למשל רע"א 102/00 נאוה קוזצ'י נ. בנק עצמאות למשכנתאות, ועוד].  כל תכלית המשכנתא היא כי החוב המובטח על פיה ייגבה ללא שיהוי וללא דיחוי חרף הקשיים שזה יגרום לחייב ובני משפחתו. טענות הנוגעות לגובה החוב אינן מהוות עילה למניעת ביצוע משכנתא ושיהוי במימוש משכנתא פוגע בערכה של בטוחת המשכנתא [רע"א 6764/02 משה עזרא ואח' נ. המשביר סוכנויות בע"מ ]. לו יתאפשר לחייב להעלות טענות נגד החוב  תהא בכך עקיפת מטרת קיום המשכון וסיכולה [ר"ע [ת"א] 11356/97 גאיה הובלות בע"מ נ. בנק מזרחי  המאוחד, מפי כב' השופטת גרסטל, ר"ע [ת"א] 1061/02 שי שפט נ. הדר חברה לביטוח, מפי כב' השופטת שטופמן].

2. כמתואר לעיל, מרבית טענות החייב אינן רלבנטיות לבקשה שלפני; אין חולק כי טענות החייבים כנגד תוקף המשכנתא, זיוף, קנוניה, העדר קיום הזוכה כחברה וכל כיו"ב נדונו והוכרעו, ולבד מכך - אינן בסמכותי העניינית. אין חולק כי החייבים לא עתרו בטענת פרעתי  חדשה, עתירתם עתה לא נתמכה בתצהיר וממילא אין החייבים טוענים לשינוי עובדתי מאז ינואר 2007 שאז - טענות בעניין פירעון [בבקשת פרעתי] נדונו ונדחו כמתואר לעיל. 

3. חרף העובדה שהליכי המשכנתא מתנהלים עצמאית ובמנותק מהליכים אחרים, הפנה החייב להליך בתיק 1713249108. דא עקא וביום 3.6.13 דחה כב' הרשם חילמי חג'וג' את טענת החייב ובקשתו לסגירת התיק ומכאן שגם טענה זו אין בה לסייע לחייב.

4. טעות נפלה אצל החייב הסבור שתיק מימוש המשכנתא הוא רק נספח לתיק העיקרי בו מתנהל החוב [בלשכת תל אביב]. מכוח ס' 18 לחוק המשכון תשכ"ז-1967 וסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל משכון כמשכנתא מבוצעים כפסק דין בלא תלות וקשר לתיקים אחרים.

כאמור, אין לרשם סמכות להורות שלא לממש את המשכון, לעכב את הליכי המימוש או להתנותם בתנאים [בר"ע [חי'] 645/00 עומר שלבי נ. בנק עצמאות לישראל מפי כב' השופט ג'ובראן] . כל עוד לא הומצא לתיק זה צו מערכאה כלשהי המורה על השהיית הליכים, אין למצוא בבקשת החייבים עילה כלשהיא לקבלת בקשתם. לחייבים היה די זמן [שנים למעשה] לממש נכסים אחרים ולסלק בתמורתם את חובותיהם הן לזוכה כאן והן לנושים נוספים לא מובטחים של החייב. לחייבים היה זמן די והותר לעתור לערכאות משפטיות, כפי שאף עשו וכפי שפעלו, תוך קבלת ייצוג משפטי.

החייבים כבולים בהסדר עליו חתמו תוך שהיו מיוצגים כבר בחודש ינואר 2003 , שקיבל תוקף של פסק דין [שחרף ניסיון לבטלו - כשלו בכך] והוא שריר וקיים. החייבים וויתרו על דיור חלוף וטענות בעניין זה נטענו על ידם בהליכי משפט קודמים.

זאת ועוד, לרשם אין סמכות לדון בביטול תניית החרגה לתחולת דיור חלוף שמופיעה כתנאי מתנאי שטר המשכנתא [ראה: בר"ע [ת"א] 2647/05 יהודית בדוסי נ. בנק טפחות למשכנתאות בע"מ מפי כב' השופטת שטופמן, פרשת בנק טפחות נ. ברזני וראה רע"צ [כ"ס] 6183-10-12 פניני נ. כלל חברה לביטוח מפי כב' השופטת רחל קרלינסקי, מיום 13.3.13 פסקה 24 ] . מכאן שלו ביקשו לטעון לפני להעדר תוקף לחתימתם על תניית ויתור זכות לדיור חלוף - ממילא היו מופנים לערכאה מוסמכת. אולם החייבים ממילא אף לא טענו זאת.

החייבים התחייבו לפנות ולא פינו.  עסקינן מדובר בחייבים בעלי רכוש [לפי הצהרותיהם מדובר ברכוש רב]  שאינם זכאים לדיור חלוף [ראה היסודות בהלכת נגולה  נ. חזן רע"א 7700/95 וכן המ"פ [ת"א] 591/08 פולידאן אשר נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ ועוד]. גם לו הייתי מוצאת שכל אלו אינם תקפים ויש מקום לפסוק לחייבים דמי דיור חלוף [שלא בפשרה], 13 שנות קיום התיק ושנים רבות של החזקה בנכס מאז הליכי פינוי ראשוניים - לפחות 11 שנים - יוצרים מעל ומעבר של דמי סידור חלוף בעין [ראה למשל רע"צ [ת"א] 26466-02-10 חיננזון נ. חוטר ישי ]. לצערי דחה החייב הצעות בעניין קבלת דמי סידור חלוף לפנים משורת הדין כמתואר.

5. ברור לי כי לחייבים יש קושי עצום להיפרד מהבית, ויתרה מכך, משמיעת החייב ברור גם שהוא מאמין בכל מאודו בטענותיו ומשוכנע בצדקתו המהותית, כי מולו ניצבת חבורת פושעים בחסות ההוצאה לפועל. עם תחושות סובייקטיביות כה קשות קשה להתווכח ולצערי קשה גם לשכנע ולהגיע לעמק שווה כלשהו.

6. בתיק זה לא יבוטל פינוי כפוי של הנכס גם בשל קיום נשייה נוספת בסכומי חוב עצומים, לנושים לא מובטחים. כונס נכסים מעת מינויו הופך לא רק לידי הארוכה, אלא הוא אמון גם על אינטרס נושים נוספים של החייב. הנכס בו מחזיקים החייבים הוא יקר. לו השכילו החייבים לשתף פעולה עם הכונס ניתן היה לקדם מכירתו תוך מיקסום והשאת ההצעות. לכך עדיין לא מאוחר. 

7. רצון לפנות לערכאות בתיק שמתנהל 13 שנים אינו עילה לביטול הליך קבוע, שבוקש כדין, נמסר כדין [איני מקבלת את הטענה לאי ידיעת החייב על ההליך נוכח תצהיר קבלן מבצע וכן נוכח כתבי הטענות של החייב עצמו] ומשרת מטרה כדין.

8. מכל האמור הנני דוחה את בקשת החייבים. הפינוי יתקיים במועדו. מאחר והדיון זומן ביזמתי איני עושה צו להוצאות נוספות. הכונס ידווח. 

                                                                                  עמית גולדשטיין - לירן רשמת

                                                                                  לשכת הוצאה לפועל כפר סבא

ניתן בהעדר הצדדים בלשכתי

5.6.13